תמלול משפטי

תמלול משפטי - מהו?

תמלול משפטי – מהו?

תמלול משפטי, כשמו כן הוא. תמלול (=הפיכת קובץ שמע לקובץ כתוב) שנעשה לצרכים משפטיים, בדרך כלל על מנת לשמש כראיה לבית המשפט.

בעניין [1]שניר נ' מדינת ישראל הסביר זאת בית המשפט באומרו: "התמליל הוא כלי עזר משני, כי האמור בו מותנה בכושר ההבנה הכללי (מבחינה אינטלקטואלית) של המאזין, העורך את התמליל, בחדות החושים שלו כביטויה בכושר התפיסה והאבחנה וכן בבהירות חושיו ובדריכות הכללית כהתגלמותה בכושר הריכוז וההקשבה כדי לדקדק ולדייק על-מנת שלא לאבד כל מלה, כל רחש או כל גוון קולי."

בדרך זו, הגדיר בית המשפט לא רק את מהות התמליל אלא גם את מלאכת התמלול כולה.

מדוע צריך שירותי תמלול משפטי?

ככלל, אנשים רבים נזקקים לתמלול לבית משפט כראיה מוצקת להליך הדיוני. שכן, בתי המשפט אינם מסתפקים בהקלטה עצמה כראיה לבית המשפט, ועל ממציא ההקלטה להביאה מתומללת, היינו על הכתב. לשם כך נדרשים שירותי תמלול מקצועיים, שכן התמליל מחייב יישות אובייקטיבית ומנוסה לצורך ביצוע התמלול, ולצורך הכרה בקבילות התמליל על ידי בית המשפט.

מתי תמלול לבית משפט נחשב כראיה "קבילה"?

3]בע"פ פלוני נ' היועמ"ש – עמד ביהמ"ש העליון על שישה קריטריונים מצטברים (כלומר שנדרש כי כל השישה יתקיימו במצטבר) שנקבעו בהמשך לפסיקה בארצות הברית, לפיהם, בהתקיימם ייחשב סרט ההקלטה כראיה קבילה בפני ביהמ"ש, ואלו הם התנאים:

 

(1) המכשיר, או האמצעי האחר ששימש להקלטה, פועל כהלכה ועשוי לקלוט או להקליט את הדברים שנאמרו – שימו לב, שזוהי דרישה סטנדרטית בסך הכל, וזה כולל כאמור, הן מכשיר הקלטה מקצועי, בעל יכולת להקליט באיכות שמע גבוהה, והן מכשיר אחר בעל יכולת דומה להקליט כהלכה, כלומר, גם לפי פסקי דין אנחנו יכולים להתרשם שטלפון סלולארי נייד תופס אף הוא. ולכן  אין צורך למהר ולשכור מכשיר משוכלל ממיטב כספיכם, ניתן להקליט אפילו מהטלפון הנייד שלכם.

 

(2) האדם אשר טיפל בהקלטה ידע את מלאכתו – כאן נדרשת למעשה סמכות מקצועית, הכוונה למתמלל מקצועי מן השורה.

 

כמוכן, כאשר אנו המתמללים מספקים לכם שירותי תמלול לבית המשפט, אנו מחויבים בחתימה על תצהיר, ובו מפורט ניסיוננו המקצועי כדרישת בית המשפט.

 

(3) ההסרטה או ההקלטה מהימנים ונכונים – יש כאן חשיבות רבה, ושימת דגש לאי זיופים. הקלטה שטופלה או שנערכה תיפסל במיידית. כמוכן, אין לחתוך את ההקלטה באמצע ולהמשיך להקליט. נדרשת הקלטה נאמנה למקור. אשר אותה עורך הדין נדרש להגיש בשלושה עותקים.

 

(4) בסרט ההקלטה לא  נעשו שינויים בצורה או הוספות או השמטות – היזהרו מזיופים כאלה ואחרים, אל תנסו לערוך את ההקלטה בכל דרך שהיא, או לקצר אותה. יש להעבירה למתמלל בדיוק כפי שהוקלטה למקור. ניסיון לשנות, או לערוך קובץ מסוג זה עשוי להיראות כניסיון לפגיעה בהליך המשפטי, או עשוי לגרום לפסילת הראיה בביהמ"ש.

 

(5) קולות הדוברים בהקלטה זוהו כהלכה – זוהי דרישה ראויה וסטנדרטית. שכן, בית המשפט נדרש להבין את הלך הדברים בהקלטה, כפי שאלו התרחשו בפועל, ועל אחת כמה וכמה אם מדובר בראיה שעשויה להיות משמעותית לפסק הדין, יש חשיבות רבה לזיהוי הקולות ושיוך הנאמר בשיחה לפרסונה הנכונה.

 

שימו לב שזהו תנאי הכרחי לצורך קבלת ההקלטה כראיה קבילה. ולכן חשוב מאוד שגם אתם תוודאו את התמלול שאתם מקבלים מחברת התמלול, על מנת למנוע מצבים של טעויות בפני בית המשפט. ממליצה בחום ללקוחות שמבקשים תמלול לבית משפט, לשבת בנחת ולקרוא את התמליל על מנת למנוע טעויות מסוג זה, גם אם המתמלל שלכם הוא מקצועי ומנוסה ואתם סומכים עליו, על ראיה מנצחת – לא לוקחים סיכון!

 

אנו, בתמלול משפטי, מפרידים וממספרים את הדוברים בהקלטה לנוחיותכם. ועוברים על כל הקלטה פעמיים – זאת על מנת לוודא שההגהה נכונה, ולהימנע מטעויות מסוג זה שעלולות לצוץ, ומעוד הרבה אחרות.

 

(6) הדברים נאמרו מרצונם הטוב של הדוברים – מיותר לציין שהקלטה שבה נאמרו הדברים מלשון הכורח, או ממקום של אילוץ יהיו חסרי תוקף בבית המשפט.

כאן, בית המשפט מציין שגם אם הדברים נכפו על הבן אדם בהקלטה, וגם אם נעדרת תגובה של אחד הנוכחים בהקלטה, מכוון שמנעו ממנו לדבר, או בכוח להשמיע את דבריו – בשני המקרים הראיה תיפסל.

 

קביעה זו מוכרת לנו גם מדיני החוזים – לפיהם אתם רשאים לבטל חוזה שנכרת בכפיה. המשפט לא אוהב שפוגעים לאדם בחירות שלו, בכוח הבחירה שלו, ושהדברים לא נעשו מרצונו האישי בלבד. לכן, לא ניתן להכריח אדם לומר משהו לצורך ראיה בבית משפט, להקליטו ואז להשתמש בזה כנגדו.

כך למשל, מועלות טענות רבות של מואשמים במשפט הפלילי כי הקלטה של הודאה במעשים שיוחסו להם נעשתה מתוך כפיה בכוח, על מנת שהודאה זו תיחשב כ"לא קבילה".

במה שונה תמלול משפטי מתמלולים "אחרים"?

קיימים הבדלים רבים בין תמלול הקלטה "רגילה" לבין תמלול משפטי.

חובה לתמלל הכל. ממש הכל.

כבעניין שניר, הגדיר זאת ביהמ"ש "כל רחש, או כל גוון קולי". (בדגש על הכל) תמלול משפטי צריך להיות נאמן למקור. שכן, מידת הדיוק הינה תנאי הכרחי לקבילותו של התמלול בבית המשפט.

 

כמוכן, בשונה מתמלילים מסוגים אחרים, ישנה חשיבות רבה לכל הגיה קלה שבקלות, רחשי קול, צחקוק, המהום, גם כאשר הדוברים נכנסים אחד לדברי השני, על המתמלל לציין זאת. כלומר ישנה חשיבות לדיוק כל אינטונציה והגיה על מנת שביהמ"ש הנכבד יוכל להבין את אשר התרחש בשיחה המוקלטת.

לעומת זאת, בתמלול מן השורה, ניתן להשמיט הגיות קלות, שמתוכן השיחה עולות כחסרות משמעות.

זאת ועוד, בתמלול שאיננו תמלול לצרכים משפטיים, תוכלו לבקש מהמתמלל שיתמלל לכם רק חלקים מן ההקלטה, בעוד שכאשר ההקלטה מובאת כראיה לבית משפט – יש לתמלל את כולה, גם אם חלקים רבים ממנה אינם רלוונטיים לצורך ההליך הדיוני, או לצורך ביסוס הטיעון שלכם.

 

יש חובה להוסיף תצהיר חתום לתוכן ההקלטה

מאחר ותמלול הקלטה לבית משפט כראיה כפופים לכללים של [2]דיני הראיות. נדרש המתמלל להוסיף תצהיר כחוות דעת מומחה לתמלול ההקלטה.

 

התצהיר הינו מסמך כתוב וחתום על ידי כותב התצהיר, בו מצויין שמו של המתמלל, פירוט נסיונו המקצועי, והודעה בדבר ידיעתו של המתמלל לעניין החוק הפלילי בדבר עדות שקר. זאת שכן, התצהיר יכול שיחליף את הצורך בנוכחות של המתמלל בבית המשפט, וכמוהו כמתן עדות. ומכאן שיש חובה לנסח אותו בהתאם לכללים של פקודת הראיות החולשת על העניין.

 

חשוב לדעת: מסירת תצהיר שקרי כמוהה כמתן עדות שקר. מאחר והמתמלל עצמו במרבית המקרים אינו נדרש להגיע פיסית לביהמ"ש, עליו למלא תצהיר מפורט, ולצרף אותו למסמך המתומלל.

אחד הצדדים להליך או קרוביהם אינם רשאים לתמלל את תוכן ההקלטה

מן ההיגיון שאם אתם צד להליך המשפטי, ויש לכם הקלטה שהרבה מן המונח על הכף תלוי בה, ישנה חשיבות רבה לאותנטיות ההקלטה, ומהימנותה. לכן אם בית המשפט יאפשר לאחד הצדדים לתמלל את הנאמר בה, עולה החשש שהוא יפגום בהקלטה, וכתוצאה מכך בניהול ההליך המשפטי. לכן יש חשיבות שהמתמלל יהיה אובייקטיבי, ושאין לו זיקה לאחד מן הצדדים להליך המשפטי.

 

החריג: במקרים מסוימים בית המשפט יכול לאפשר לאחד הצדדים לתמלל את ההקלטה בעצמו, בעיקר כאשר מדובר בדיון בבית משפט לתביעות קטנות.

בעוד שכשמדובר בכל הקלטה אחרת, תוכלו לתמלל אותה בעצמכם (אם כי שימוש בשירותי תמלול יכול לחסוך לכם זמן יקר ומשאבים).

לא ניתן לשנות\ להשמיט פרטים מההקלטה, או לקצר אותה.

כאמור לעיל, בתמלול הקלטה לבית משפט לא ניתן לשנות או לערוך את ההקלטה, אם היא נחתכה ניתן לתמלל אותה עד הרגע בו היא נחתכה, אולם לא ניתן לתמלל הקלטה שנקטעה לחלקים. צריך לשים לב שההקלטה בשלמותה נחשבת לראיה, וניתן לגלות בקלות אם היא עברה עריכה, מי שעושה זאת מסתכן בפסילת הראיה, ויתרה מכך ב"שיבוש ראיות". מה שגם עלול מאוד לפגוע באמינותו בבית המשפט.

יש חשיבות רבה להבחנה בין קולות הדוברים.

גם בכל תמליל אחר יש חשיבות למי אמר מה, (ראה ערך: תמלול ראיון בין שני אנשים או יותר לצורך עבודת מחקר) אולם החשיבות בתמלול משפטי להבחנה בין קולות הדוברים עולה שבעתיים כאשר התמלול מוגש לבית המשפט. שכן, יכולת לזהות את הדוברים הינה תנאי הכרחי לקבילותו של התמליל בבית המשפט. לכן ישנה חשיבות רבה למציאת מתמלל מנוסה ומקצועי, שכן טעות בהבחנה בין הקולות הדוברים יכולה לגרום לפסילת התמלול כראיה בבית משפט.

לכן אם חשבתם לתמלל בעצמכם הקלטה לבית משפט – חשבו שוב!! לצורך תמלול משפטי תזדקקו לסיוע של מומחה בתחום, שיודע להאזין ולדייק את הנאמר, תוך שהוא מביא לידי ביטוי את כל הנאמר בהקלטה, את כל האינטונציות, ההמהומים, וההגיות שבתמליל השיחה, כמוכן, חשוב מאוד שהוא יידע להבחין בין הקולות הדוברים – כי זה כשלעצמו יכול להיות עילה לפסילת הראיה בבית משפט. להקלטה נדרש תצהיר מצורף כחוות דעת מומחה, ובמילא, בשל העובדה שאתם או קרוביכם הינכם צד להליך המשפטי – במרבית המקרים בית המשפט לא יאפשר לכם לבצע את התמליל בעצמכם.

 

 

איזכורים:

[1] ע"פ 869-81 מוחמד שניר נ' מדינת ישראל

[2] ובהתאמה יחולו עליהם הוראת פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

[3] ע"פ 28/59 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה

שאלות נפוצות

בעניין פרג' נקבע כי איכות נמוכה של הקלטה לא תפגע בקבילותה כראיה. עם זאת, חשוב מאוד שהמתמלל יקפיד על זיהוי נכון של הדוברים, ועל דיוק הנאמר עד כמה שניתן, למרות הקושי הניכר מהקלטות בעלות איכות נמוכה. כל עוד שאין טעות ניכרת בזיהוי הדוברים, והצדדים אינם חלוקים בדבר איכות התמלול, יש להניח שבית המשפט לא יפסול את התמלול ולא יטיל ספק באמינותו.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי זיהויו של הדובר בהקלטה, מהווה תנאי מהותי לקבילותה של ההקלטה.

 

ולכן ללא יכולת לזהות את הדוברים בהקלטה ולשייך את הנאמר לאותו אדם מסוים, לא ניתן יהיה להסתמך על אמינות התמלול באופן וודאי. הפסיקה קבעה כי זיהוי הדוברים יכול שיעשה באופן ספונטני על ידי מי שמכיר את הדובר, על ידי סימנים שבקולו או על פי תוכן דבריו. כמוכן, בית המשפט ראשי לקבוע את זהותו של קול הדובר על ידי האזנה ישירה לסרט ההקלטה.

 

בתמלול משפטי, נדרש המתמלל להבחין בין קולות הדוברים, ולמספר את הדוברים לפי סדר הדיבור בהקלטה, כך שכל קול הנשמע בהקלטה ישויך לשמו של הדובר, והמספר הסידורי שבו הקולות נשמעו.

 

להלן דוגמא: "דובר מס'1, X :" (כאשר X מייצג את שמו של הדובר)

התשובה היא לא.

 

לא כל הקלטה יכולה לשמש כראיה לבית משפט. ראשית כל, נדרש כי ההקלטה תעמוד בדרישות של חוק האזנות סתר. כאשר לפי החוק, נדרש שמי שמקליט את השיחה יהיה נוכח בה בעצמו, על מנת שיוכל לעשות בה שימוש לענייניו המשפטיים.לכן גם אם הקלטתם אדם, שלא בידיעתו ייתכן מאוד שההקלטה תתפוס בבית משפט.

 

אך חשוב לדעת, שחוק האזנת סתר מסייג מספר מקרים נוספים שבהם גם אם ההקלטה התבצעה על ידי מי מהנוכחים בשיחה היא תיחשב לאסורה, והאזנה לה תיחשב "האזנת סתר", שהדין עליה הוא עד 5 שנות מאסר. ואלו הם המקרים: 1.אם ההקלטה נעשתה למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק 2. ההקלטה נעשתה למטרתל גילוי דברים שבינו לבינה (מטעמים של הגנה על צנעת הפרט) ובמקרים שלא מדובר בצורך להליך משפטי בין בני זוג.

התשובה היא לא.

וובכן, תחום התמלול הוא תחום שאינו כפוף לרוגלציה כלשהי בארץ אשר נועדה להסדירו. (משמע לא קיימת חקיקה, פיקוח או אכיפה המסמיכים אדם או גוף לעסוק בתמלול) לפיכך, לא קיים אישור פורמלי לעסוק בתמלול, שחברה המבקשת לתמלל הקלטות לבית המשפט נדרשת להשיגו בטרם היא מציעה את שירותיה לציבור.

 

עם זאת, ההגינות מחייבת אתכם לפעול בזהירות, מתוך נסיון בתחום, שמא טעות או רשלנות בהגשת התמליל עשויה לחשוף אתכם לתביעות מצד לקוחותיכם כבעלי מקצוע.

 

כמוכן, כאשר אתם מגישים תצהיר מצורף לתמליל, עליכם לחתום על התצהיר לפי האמור בפקודת הראיות, שלעניין זה אתם נחשבים כ"מומחה" לענייני תמלול החותם על התצהיר, אך שימו לב שהחוק אינו מגדיר מיהו אותו "מומחה" אשר רשאי לחתום על התצהיר.

 

תשובה זו אינו מהווה ייעוץ משפטי מכל וכל, ואת\ה אינכם רשאים להסתמך עליה.מומלץ להיוועץ בעורך דין מוסמך לפי חוק.

אך חשוב לדעת, שחוק האזנת סתר מסייג מספר מקרים נוספים שבהם גם אם ההקלטה התבצעה על ידי מי מהנוכחים בשיחה היא תיחשב לאסורה, והאזנה לה תיחשב "האזנת סתר", שהדין עליה הוא עד 5 שנות מאסר. ואלו הם המקרים: 1.אם ההקלטה נעשתה למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק 2. ההקלטה נעשתה למטרתל גילוי דברים שבינו לבינה (מטעמים של הגנה על צנעת הפרט) ובמקרים שלא מדובר בצורך להליך משפטי בין בני זוג.