תמלול הקלטות סתר
תמלול הקלטות סתר
תמלול ישיבות רבות משתתפים, כשמו כן הוא. תמלול שיחה המשתתפים בה יותר משני דוברים.
למעשה, תמלול של שיחה המונה 3 אנשים ויותר. תיחשב לשיחה "רבת משתתפים".
ככלל, תמלול ישיבות רבות משתתפים נחשב להליך "מורכב" יותר מתמלול רגיל, שכן ריבוי הדוברים בשיחה דורש מן המתמלל לדעת לזהות כל דובר ודוברת, וכן לדעת להבחין בין הקולות השונים שבהקלטה.
בל נשכח, שכאשר התמלול מועד לצורך הליך משפטי והוא משמש כראיה – ישנה חשיבות שבעתיים לזיהוי כל הדוברים שבהקלטה ולהפרדה בניהם באמצעות מספור הדוברים. למעשה, עמדתי על כך במקום אחר כי ללא יכולת להבחין בין הדוברים לא ניתן להתייחס לתמלול כראיה קבילה.
ולכן היכולת של המתמלל להפריד, ולזהות את כל הדוברים הנוכחים בשיחה הינה קריטית לצורך קבילות התמליל כראיה בבית המשפט.
שאלות נפוצות
הלכה פסוקה היא כי הקלטות, או סרטי הקלטה הנוגעים לעדות, הראויה להתקבל מבחינת מכל בחינה אחרת, כשרים להתקבל כראיה. היינו, אם ההקלטה הוקלטה כחוק, ומוגשת בהתאם להלכה הפסוקה יש להניח היא תצלח את מבחן הקבילות של ביהמ"ש.
מבחן הקבילות – הכוונה, רף מסוים שביהמ"ש קובע, בהתאם לתנאי החוק ולהלכה הפסוקה, מה שמיש ומותר יהיה להסתמך עליו כראיה, ומה לא. כלומר, מה ישמש אותנו כראיה לצורך קביעת העובדות בביהמ"ש.
יתרה מכך, ב-ע"פ 639-79 דוד אפללו נגד מדינת ישראל – נפסק: "הקלטה של רצף השיחה המוקלטת בה הופסק ע"י פעולה מכוונת של המקליט – אין בהפסקות כשלעצמן כדי לשלול את קבילותה של ההקלטה, להבדיל מהשפעה אפשרית על משקלה".
הכוונה היא, כי ההקלטה תוכל להתקבל כראיה קבילה בביהמ"ש אמנם ייתכן כי יהיה לכך השפעה אפשרית על משקל הראיה.
"משקל הראיה" – הכוונה היא, בהנחה שהראיה קבילה לשמש בביהמ"ש כראיה ולצורך קביעת העובדות, עולה השאלה עד כמה ביהמ"ש יסתמך עליה לצורך קביעתם. ככל שמשקל הראיה יהיה גבוהה יותר – כך ביהמ"ש ייחס לה יותר חשיבות לצורך ההכרעה בעובדות, ולהיפך.
אז לסיכום: עצר עצירת ההקלטה כשלעצמה לא בהכרח תוביל לפסילת הראיה. אולם כן, אם נעצרה באופן פתאומי, עלול הדבר לפגוע במשקל ההקלטה כראיה בביהמ"ש.
**אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי, כל הסתמכות על האמור באתר הינה באחריות הקורא בלבד.